סיכום העשור
אז כולם מסכמים את העשור הקולנועי שהיה…..ומה אני? עז? לא! אז הנה הסיכום שלי של הסרטים שהכי השאירו עלי חותם בעשור שעבר. מבחינתי רשימות כאלה יש להן מטרה אחת- חשיפה מהירה לדברים שאולי פיספסנו. אז אם אהבתם או לא או שפיספסתם…..שתפו מה שבראש שלכם
1
מנועים קדושים
חוויה קולנועית שלא יוצאת מהראש,שיר אהבה לקולנוע ולהיסטוריה הקולנועית תוך כדי עיסוק אכן בשאלות של משמעות הקיום האנושי דרך פרספקטיבה אכסיסטנציאליסטית.
אנחנו עוקבים אחר שחקן העובר במהלך היום ממקום למקום בפריס, ומתפקיד לתפקיד. הלימוזינה היא הספינה השטה על פני הזמן העובר כמו קולא’ז שלא נראה תחילה כיצד הוא מתארגן לכדי איזושהי משמעות, וזו בדיוק הנקודה והחוויה שהסרט מבקש להעביר אותנו.
המעברים הם גם קולנועיים: מז’אנר לז’אנר מתקופה היסטורית אחת לחברתה, וכמובן בחינת הזהות האנושית כתלויית תפקיד אותו אנחנו משחקים
במאי: לאוס קאראקס
בכורה: 24.01.2013
אורך: 115 דקות
שפה: אנגלית וצרפתית
2
עץ האגם הפראי
סיפור קטן ופשוט על גבר צעיר החוזר לכפר הולדתו, ושחולם יום אחד להיות סופר. יחסיו עם משפחתו ואהובתו, יחסיו עם עברו ויחסיו עם עולם הספרות והאומנות.
מעט מאד סרטים מסוגלים ליצור סצנה של הליכה אל הכפר של כמעט עשרים דקות, תוך כדי דיון פילוסופי תיאולוגי, ולהיות מעניין גם קיצבית וגם ויזואלית.
סרט שיוצאים ממנו עם אופטימיות לגבי הקיום האנושי בלי לעוור עצמינו לגבי הקשיים והמכשולים. כמו בלון חמצן כשקשה לנשום!
במאי: נורי בילגה ג'יילן
בכורה: 1.6.18
אורך: 189 דקות
שפה: טורקית
3
מלון גרנד בודפשט
שיר קינה לתרבות האירופית, על צדדיה הטובים והרעים. על גזענותה, על חמדנותה, על האמונה שלה בקידמה כאשר היא מבטאת את שיאה, ועל היותה לבנה ונוצרית עד העצם.
יש שאוהבים את הסגנון של אנדרסון ויש השונאים אותו, אבל אף אחד לא יכול לטעות כשהוא רואה סרט של אנדרסון. ברגעים פחות טובים הסגנון של היוצר יכול להיראות כשטיק ותו לאו, אבל כאן יש מיצוי מבריק של הנושא עם כל מרכיבי הסגנון של אנדרסון.
אם לא ברור אני שייך לאוהביו!
במאי: ווס אנדרסון
בכורה: 6.3.2014
אורך: 100 דקות
שפה: אנגלית
4
רק אלוהים סולח
סרט תיאולוגי תחת סיפור מתח על משפחה, פשע, חטא ומעל הכל שאלת הסליחה, האם היא באמת אפשרית לחיה האנושית?
קשה למצוא סרטים שמדברים יותר בצבעים וצלילים מאשר מילים, וקל יהיה ליפול לתחושה שמדובר על אסטתיקה הגוברת על התוכן, אבל לא במקרה הזה: הסרט עוסק במגבלות המצב האנושי ומכאן הצבעים והמוסיקה מייצרים עולם שהוא מעבר להבנת הדמויות, הנשארות ברמת העלילה.
סרט שמכה בך ולא נותן מנוח, לא סרט להנאה במובן הבידורי של המלה.
במאי: ניקולס ונדינג רפן
בכורה: 25.7.13
אורך: 90 דקות
שפה: אנגלית
5
וויפלאש
סיפור התבגרות קלאסי שבזכות האופן שבו המוסיקה נחתכת אל עריכת הסרט, והמקצב המשחקי, גורם לו להופיע ברשימה שלי של עשרת הסרטים הטובים של העשור.
גם מי שלא אוהב ג’אז, או מעולם לא חשב להקשיב לתופים כסט רגשי, מפה נפשית, יהנה מאופן הביצועים פה. בימוי, עריכה, צילום והכל מלווה במשחק טוב.
במאי: דמיאן שאזל
בכורה: 5.8.2014
אורך: 107 דקות
שפה: אנגלית
6
אור ירח
דרמת התבגרות ענוגה העוסקת ביציאה מהארון בתוך קונטקסט של מיעוט השחור באמריקה. הקונטקסט החברתי כאן יכל בקלות ליפול אל ייצוגים סטריאוטיפיים של הקהילה האפרו-אמריקאית כענייה, מסוממת והומופובית, אך הסרט מצליח לא ליפול לאף אחת מהסכנות הללו.
בפיוטיות רבה אנו עוקבים אחר שלוש תקופות בחיי הדמות המרכזית. השימוש בפלטת צבעים לאיפיון דמויות, מצבים נפשיים, ורקע חברתי הוא אחד המבריקים שראיתי.
סצנת הנגיעה בין שני הגברים דרך חול הים, חוזר אחורה אל תקופה בה בהוליווד לא יכולת לגעת במיניות אלא בדרך עקיפה. השימוש פה הוא גם הצבעה על המצב ביחס למגע מיני הומוסקסואלי אבל גם מדגיש את הדיכוי הכפול שהגיבור חי בו.
במאי: בארי ג'אנקינס
בכורה: 10.9.16
אורך: 115 דקות
שפה: אנגלית
7
רומא
איזון מושלם בין בדיקת יחסים חברתיים ונוסטלגיה אל ילדות. אמנם רומא היא השכונה בה מתרחשת העלילה אבל היא גם קוטב אסטתי ותרבותי.
תנועת המצלמה, הצילום בשחור ולבן, והאפיות של הפריימים, מעניקים משקל לסיפור הקטן והאנושי של העוני. זה אמנם לא הניאו-ריאליזם האיטלקי, אבל הוא שם כקוטב התייחסות. בעיני זה גם סרט מאד נשי.
אם יש אופציה לראות על מסך גדול, דווקא אז האינטימיות שלו גוברת בעיני.
במאי: אלפונסו קוארון
בכורה: 27.10.2018
אורך: 135 דקות
שפה: ספרדית
8
חיית לילה
תחת סיפור על תקשורת ורדיפת סנסציות, הסרט כולו הוא ביקורת אכזרית נגד הקאפיטליזם כשיטת אירגון חברתי-כלכלי.
יש פה קצב, יש פה מתח, יש פה הכל ובסופו של דבר אתה תצא מהסרט עם כאב בטן רציני ורצוי. שלב ראשון לליבטריאן המתחיל.
וכמובן ג’ייק
במאי: דן גילרוי
בכורה: 31.10.14
אורך: 117 דקות
שפה: אנגלית
9
הג'וקר
אולי הסרט המרכזי ברשימה שלי שיוצר חתונה מעולה בין בלוקבאסטר וקולנוע איכותי. אין לי אלא לחזור על מה שכבר כתבתי:
הג’וקר אינו סרט קומיקס או גיבורי על, אלא דרמה חברתית\פסיכולוגית מעולה. אנחנו מפונקים בחשיפה למניעים פסיכולוגיים לפעולה, והנה מגיע סרט שיוצר איזון בין מניעים פסיכולוגיים וחברתיים מערכתיים כדי ליצור ביקורת חברתית. סרט אינדי בלבוש של בלוקבאסטר. מופע משחקי מעולה של חואקין פיניקס, וריפרורים קולנועיים שחורגים מהמקובל בז’אנר. לכו לראות!!
במאי: טוד פיליפס
בכורה: 10.10.2019
אורך: 122 דקות
שפה: אנגלית
10
מלים נרדפות
סרט על חוסר האפשרות וההכרח לברוח מזהויות, וכל מה שמגיע עם החבילה. אבל הסרט מצליח להיות רגיש וקטן, מצחיק וכמעט בומבסטי בנסיון ליצור משהו אחר, שהוא לא פה ולא שם, כפי שצריך להיות כאשר אתה נקרע בין זהויות.
וכמו שמו הסרט הוא על בית הכלא שמאפשר לנו להיות מי שאנחנו, השפה. ומילון המילים הנרדפות רודף אותנו ואחרינו עד כדי ייאוש ועד כדי תקווה.
במאי: נדב לפיד
בכורה: 28.2.19
אורך: 123 דקות
שפה: צרפתית ועיברית
תגובה אחת על “סיכום העשור”
איזה יופי של סיכום העשור
הייתי מוסיף גם סרטים של נולאן